פתיח

"אז איך היה?" אתם שואלים במתח, בציפייה, בעיניים רעבות. ואני חסרת מילים. למעשה, בתשובה יש כל כך הרבה מילים, שאני לא יודעת מאיפה להתחיל. כמו שתזרקו חכה לאוקיינוס השקט, בתקווה שבאופן מידי, תדוגו את הדג הגדול ביותר, או הנדיר ביותר, או היפה ביותר. או שמא הידוע ביותר? אני לא יודעת מה אתם רוצים להעלות בחכתכם, מה אתם מצפים לשמוע. אני כן אוכל לספר לכם על קפיצת הראש שלי למים הקרים והלא מוכרים, אשר ציפו הרבה זמן שאטעם ממלחם, אצוף על גליהם, אסחף עמם ולפעמים גם אתעמק איתם וכנגדם.

רגע מכונן במהלך הטיול הניע אותי להגיע אליכם בדרך זו - בימת הכתיבה. הוא הפתיע אותי כשלושה שבועות לפני חזרתי הביתה; זה היה באיטליה, וחברי הטוב, בן, הצטרף אליי. באזור ההררי ליד פומפיי, טיפסנו על גבעה, שמפסגתה נשקף לעינינו נוף בלתי נשכח. הר הגעש וואזוביו ניצב איתן ולצלו נכחה נאפולי, עיר אורות עדינה. בהמשך לקו החוף נראו פומפיי ועיירות קטנות לצידה שהוסיפו גוון יפה של ציביליזציה. מולן נעמדו בצורות אקזוטיות איי קאפרי, כאילו צפות ונותנות מענה אסתטי ומאזן כנגד וואזוביו. תחילתו של הסתיו הביאה עמה עננים בודדים, אך גדולים מספיק בשביל להוסיף לשמיים צבע וחן. השמש הלכה וקרבה אל קו האופק, ודרך הצורות המחוררות של העננים, הדגישה בזרקורים את הפינות הנסתרות והיפות של התמונה.

בן ואני ישבנו והתבוננו בהתפעלות על היופי שנגלה לנו.

"עברתי כל כך הרבה," חשבתי לעצמי,  "כל כך הרבה חן התגלה בפני. אור, נופים, אנשים, סיפורים, חוויות נדירות, הרפתקאות מסחררות. כל כך הרבה. האמנם כל זה יגמר בעוד שלושה שבועות?"

לא הייתי מסוגלת לקבל את זה. הכול היה כל כך מדהים בעוצמתו, והמחשבה שהטיול הזה יגמר, התעוררה רק באותו הרגע (וגם היא לא התקבלה בהבנה מלאה. אחרי הכול, מאחורי היו שלושה חודשים עמוסי חוויות).

כמו שד המתחנן לפרוץ ממנורתו, להימתח החוצה לחלוץ את עצמותיו, געו בי התחושה והרצון העז, שצעקו ופעמו בכל חלק מגופי -

"החוצה!"

ההרגשה הייתה שנספגו פנימה כל כך הרבה דברים, ואני חייבת להקרין אותם, מבפנים אליכם.

באופן כנה, ישיר והוגן אספר לכם על הרפתקאותיי במרחבים הפתוחים של הלא נודע, על גלישותיי החווייתיות באוקיינוס האנושי, על צעדיי לאורך קצה הקרחון בעולם הכביר והפראי הזה, ולרוחב נבכי העולם הפנימי, שהתגלו בפניי בהקבלה.

בתקווה ובהעזה, אני מזמינה אתכם להלך בשבילי ההרפתקאות שלי באנגליה, סקוטלנד, אירלנד, וויילס ואיטליה. אחלוק עמכם את הרגעים הקסומים, המטריפים, המייאשים והמחשלים שהיו לי. תבינו איתי את תגליותיי, תפסעו לתוך עולמי אשר היטלטל ואופקיו התרחבו במהלך ארבעת החודשים הללו.

"אז איך היה?" אתם שואלים. ובכן, הבה נתחיל מבראשית...